איך בלוג נולד? כמו תינוק

הבלוג הזה נולד אחרי תקופה לא פשוטה שעברתי.

אבל בעצם לא רק.

הוא נולד בתוכי כבר 35 שנה.

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתבוננת בחיים בעיניים צמאות.

מגיל קטן ראיתי הכל:

את הילדה שהמורות לא מתייחסות אליה.

את הילד המקובל שכולם רוצים להיות איתו.

את זה שברח לו פיפי בתחתונים.

את המורות שהתפספס להן הליפסטיק.

את זה שלא הכינו לו כריך להפסקת עשר.

וגם את הילדה ההיא, שצוחקת ומחביאה כאב בתוכה.

ראיתי הכל ולא ידעתי מה לעשות עם זה.

כנראה שזה נשמר בארכיון באחד מחדרי הלב שלי,

והפך אותי למי שאני היום...

מאז נוספו לי עוד שנים, תפקידים וקמטים.

התבוננות הפכה לתובנות.

ועכשיו, תובנות הופכות גם למילים.

אני מבינה שאני צריכה לכתוב את עצמי החוצה.

כי בפנים נכתבו כבר ספרים שלמים.

ויש לי מה לומר, בקול רם.

ואם דבריי היוצאים מן הלב יגיעו לתוך לב אחר,

הגשמתי את ייעודי.

אז איך בלוג נולד?

הוא באמת קצת כמו תינוק. בהתחלה זה כואב ואח"כ יוצא החוצה.

אבל בלוג נולד בעיקר כי נולדתי אני.

שמבינה שהחיים קצרים מדי, מכדי שאשמור הכל בתוכי.

ושעיניי הרואות, הן המתנה שלי לעולם:

"כראות עיניי": תובנות הופכות למילים.