שלום כיתה א'!

אני לא מאמינה שהגיע הרגע הזה. לפני שניה זעקתי את נשמתי כשיצאת לאויר העולם והחיים התחלקו ללפני ואחרי. ועכשיו עוד לידה של משהו חדש. לפעמים נדמה לי שכל החיים כאמא זה חבלי לידה, צירי לחץ וחיתוך מחדש של חבל הטבור. ולפעמים בא לי עוד קצת לערסל אותך עליי, ולהגיד לך "חכי מעט ילדה שלי לפני שתגדלי", אבל אז אני רואה כמה את חכמה ויפה, מצחיקה וסקרנית, מוכנה לטרוף את העולם, ואני מזכירה לעצמי שהערסול הזה מתקיים בי תמיד והוא רק לובש צורה אחרת ודרכים חדשות לקשר בינינו. את נכנסת בשערי בית הספר. מקווה שהוא יהיה לך ל"בית", בו תרגישי בטוחה, אהובה ועצמאית. ושהוא יהווה עבורך "ספר", ושאת תכתבי בו את העלילה, הדמויות הסוף וההתחלה. מאמינים שבחרנו לך את המקום המיטיבי, לגדול ולצמוח, מקום בו תוכלי להקשיב למקצבי ליבך, מקום בו תתני לתנועת החיים לזרום בך. ומכאן זה שלך. עופי גוזלית חתכי את השמיים, ועופי על עצמך מתרגשים איתך כל כך. אבוש ואמוש