לגננת של ירדן. תודה
- נירה הלל-עמיר
- 31 באוג׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
לגננת של ירדן שלום, רציתי להגיד לך כל קודם כל תודה.
אולי לא אומרים לך את זה מספיק,
ובתוך מירוץ החיים אני בטח לא אגיד מספיק פעמים.
אבל רציתי להגיד לך תודה
עוד לפני שהתחילה השנה,
ועוד לפני שהכרנו.
תודה שאת תהיי איתה שם בהמון רגעים חשובים בחייה,
תודה על הליטוף שתעניקי לה כשהיא הולכת לישון במקום זר שהיא עדיין לא מכירה,
תודה על החיוך הנעים שיקבל את פניה בבוקר.
תודה שתהיי שם לתווך לה את החיים עמוסי המידע שהיא צריכה להספיק ולקלוט.
עוד לא התחילה השנה ואני אומרת לך תודה.
ולא.
אני לא חוששת להשאיר אותה בידייך.
בחרתי אותך בפינצטה, ואחרי מסע מפרך שכבר כמעט ונואשתי.
יש כאלה שיגידו שאני חרדתית,
ו"מה אני עושה סיפור?
ילדה שניה הרי גדלה לבד"היא "רק צריכה חום ואהבה".
והכל נכון אבל עמוק בפנים אני יודעת שהיא צריכה יותר.
כל ילד צריך קצת יותר.
הוא צריך שיאמינו בו,
ושיראו כמה הוא חכם דרך המבט שלו בעיניים.
ולא.
הוא לא צריך "להתחשל" עם עוד עשרות ילדים,
בשביל זה יש חיים שלמים לפניו.
עברתי מסע כדי להגיע אליך,
ואני יודעת שהוא לא היה סתם,
כי בחרתי מקום שהילדה שלי תגדל בו,
כדי שיהיה לי מקום לגדול בתוך עצמי.
ואני לא מבקשת שתאהבי אותה כמוני,
לא סחבת אותה 9 חודשים,
ולא ילדת אותה בצעקות לביאה,
לא הזנת אותה מתוך גוף כואב,
ולא התאהבת בה יותר ויותר בכל חיוך והסנפה בשקע צווארה.
את לא יכולה לאהוב אותה כמוני,
ואת גם לא צריכה.
תחייכי אליה מספיק,
כדי שהיא תרגיש בטוחה בעולם.
תכבדי אותה מספיק,
כדי שהיא תדע איך עובדות מערכות יחסים.
תהיי נוכחת.
קשובה.רואה.והיא?
היא כבר תלמד אותך לבד מה זו אהבה.
ואם שכחתי אז שוב,
תודה ❤️
אמא של ירדן*
*מוקדש לכל ההורים ששולחים בפעם הראשונה את הגוזלים שלהם*
#עופי_גוזלית#חיכינו_לך_הרבה_1_בספטמבר😉

Comments