אמא עם רגישות חושית

*פוסט קצת אחר לתקופת החגים*

פיות פיות של אנשים ממלמלים תפילה.

הריח של דפי הספרים.

מבטי העיניים שמופנים לרעשי הילדים שברקע.

ארון קודש אחד.

ואני.

ילדה שלא אהבה ללכת לבית כנסת.

ילדה שנלחצה ממקומות סגורים.

שריחות הבשמים שהותזו בכמות מכובדת לכבוד החג,

גרמו לה לסחרחורת.

ילדה עם רגישות חושית.

--

חגים.

ועוד חגים.

יציאה מהשגרה.

ולצד זה שזה כיף ומשמח ונחמד,

זה יכול להיות מאוד קשה עבור ילדים עם רגישות חושית.

וכן גם לאמהות עם רגישות חושית (סליחה מהאבות, כותבת מהמקום האישי שלי).

ואולי כדאי שמישהי כבר תכתוב את זה:

ילדה עם#רגישות חושית

הופכתלאמא עם#רגישות חושית.

את מתחשלת,

מתנסה,

מתגברת,

רוכשת כלים שעוזרים לך.

אבל הגרעין נשאר:

את ממצה די מהר את ה"מסיבה"/ ארוחה,

מתה להעיף ממך את הבגדים הלא נוחים,

לפעמים חוטפת סחרחורת מהרבה מילים שנאמרות בדקה.

לפעמים את מרגישה שחם לך ואת "חנוקה"ובאיזשהו שלב את נסגרת.

כאילו צופה מן הצד.

ומרגישה שיש לי קצת שליחות להגיד לך שאת הכי בסדר בעולם!!

תנשמי עמוק,

ואל תהיי בחרדה מהתקופה הזו.

נסי לראות גם את הטוב שהיא מביאה,

נסי לתכנן את הימים הקרובים במידת האפשר,

כדי לייצר לעצמך סדר בראש.

תלבשי בגדים נוחים,

ובעיקר, תקבלי את עצמך שאת כזו,

ותברכי על ה"מתנות הרגישות" האחרות שקיבלת באותה חבילה.

תקופת חגים קלילה ומאווררת!❤️