

עקבות של החיים
שבוע שעבר. בוקר של ערב כיפור. אני עם כאב חד באוזן. דלקת שלא עוזבת אותי כבר שבוע. מחכה בתור לבית מרקחת, עם 2 מרשמים נוספים של טיפות...


על גיבורים ראשיים ודמויות משנה. פוסט לשנה החדשה
שנים רבות, חיי כתובים באותיות קטנות צפופות בתוך ספר. אני מכירה כל מילה שנכתבה בו, ואחרים יודעים רק לקרוא את שמו. היו כאלה שהסתפקו בהצצה...


על תבונה ורגישות
"הילדה שלכם נהדרת. היא חברותית ומלאה באהבה". מחייכת אלינו הגננת לקראת סוף השנה. "ובאמת לא מרגישים שהיא הכי קטנה בגן. היא פשוט אלופה. אבל...


מתי אלמד לבחור נכון?
יום ראשון. שבוע שעבר. לילה. בדרכי חזרה מרמת גן לירושלים. כפי שקרה מדי שבוע בששת החודשים האחרונים. ברקע מתנגן אמיר דדון ששואל את עצמו מתי...


אהבה היא אהבה
היא עמדה שם מחוץ לסופר. מחלקת נרות של שבת. מחייכת חיוך מבויש וגאה גם יחד. ספק אם מישהו מהאנשים שיצאו במהרה עם הקניות של שבת, התעכב לשאול...


I'm only human after all...
כן. הוא הגיע מוקדם מהצפוי. ניסיתי להיערך אליו ולהתכונן אבל כנראה שלא היה מנוס. "מחסום הכתיבה". אחרי שבועות שאני כותבת לעצמי. מתלהבת מכל...


חיבוק.
"אמא, את כועסת עליי?" היא מסתכלת עליי במבט מלא רחמים, כמו החתול משרק. "כן אני כועסת". וכבר מתחרטת שאמרתי את זה. מרגישה את הסירנה האדומה...


איך בלוג נולד? כמו תינוק
הבלוג הזה נולד אחרי תקופה לא פשוטה שעברתי. אבל בעצם לא רק. הוא נולד בתוכי כבר 35 שנה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתבוננת בחיים בעיניים...